איך שהסתיימו החגים יצאנו לחופשה משלנו. האיש אני והחיילת. רצינו שקט וביחד. אני רציתי סתיו. החיילת ידעה שהרבה זמן לא תהיה לה חופשה והיתה צריכה למלא מצברים. האיש זרם והשאיר את המחשב הנייד בבית. היו התלבטויות שקשורות ליעד והתנדנדנו הלוך חזור ולבסוף נסענו לפראג. לי זאת היתה פעם ראשונה. החיילת בלתה שם שבוע ארבע שנים קודם במסגרת פסטיבל מחול שמתקיים בעיר כל שנה. האיש בילה בה יום אחד באחד מסופי השבוע שבהם עבד בדרזדן. נסענו.

תכנונים

אני לא חושבת שזה יותר מידי לבלות 6 ימים בעיר בטח לא אם מבלים בה פעם ראשונה ובטח אם יש את הזמן ורוצים לעשות דברים בנחת, אני אישית שונאת לרוץ ממקום למקום בחופשה.

תכנון החופשה היה עלי והוא יצא מדויק לנו. הכל תוכנן על פי המלצות שמצאתי ברשת באתרים ובבלוגים שונים.

טיסה-אנחנו טסנו עם אל על מהסיבה הפשוטה שניצלנו נקודות של הנוסע המתמיד (יש צדדים טובים לאיש שנוסע הרבה מאד לחו"ל במסגרת העבודה).

מלון – ישנו פה. הוא לא ממוקם במרכז העיר  (אנחנו הרבה פעמים מעדיפים מלונות כאלה, הם יותר שקטים ) כך שיש צורך להתנהל בתחבורה ציבורית. הוא צמוד לתחנת מטרו (וקניון) בשם flora . המלון נוח ומאובזר בחדרים גדולים ונוחים. צוות אדיב ולבבי. יש ארוחת בוקר גדולה וטובה (חוץ מהקפה…) וניתן לרכוש בדלפק הקבלה כרטיסים לתחבורה הציבורית.

ממקום למקום-ברגל ובתחבורה ציבורית. אין לי מספיק מילים להלל את התחבורה הציבורית בפראג. היא באמת פנטסטית בעיניי. יש מטרו למי שרוצה להגיע במהירות המירבית, טראמים נוחים וחדישים ואוטובוסים. דגמנו את כולם, קל מאד להתמצא גם למי שלא דובר את השפה (אנחנו…), התדירות שלהם תכופה  בקיצור-הלואי עלינו פה.
הערה חשובה-אם אתם רוצים להגיע למלון שלכם משדה התעופה בתחבורה ציבורית יש דוכן אינפורמיישן בתוך השדה שימכור לכם את הכרטיסים הדרושים. המכונות האוטומטיות דורשות כרטיס אשראי בלבד וכזה שיש בו צ'יפ אלקטרוני שמשדר-משהו שעדיין לא נכנס פה בארץ.

יום 1

איזה כיף זה טיסה קצרה…. נחתנו לפראג מכוסה כולה בערפל. כמה מכוסה? כזאת שלא ראינו את מסלול הנחיתה רק הרגשנו את הגלגלים נוגעים. מושלם מבחינתי. נסיעה קצרה באוטובוס ומטרו הביאה אותנו עד לפתח המלון. התארגנות קצרה  וסיבוב באזור- אנחנו אוהבים ישר לדעת איפוא אפשר לקנות מים ואוכל, איך ממוקמות התחנות סביבנו ובכלל להרגיש לאן הגענו. לקחנו את המטרו וירדנו במרכז העיר. קצת התברברנו עם הכיוונים (כי שכחנו את המפה במלון…) אבל בסופו של דבר התבייתנו על המסלול של העיר העתיקה שכולל את מגדל אבק השריפה ובנין העיריה הישן עם השעון האסטרונומי ותצפית על כל העיר. הערפל התפזר כבר והראות היתה נהדרת. חוץ מזה שוטטנו ברגל ונתקלנו בשוק אמנים מתוק  עם אנשים שהראו ומכרו עבודות אריגה, עץ, עור, זכוכית ועוד. בדיוק מה שאנחנו אוהבים.

לפני ארוחת הערב שלפנו את רשימת ההמלצות ובחרנו את מה שהיה הכי קרוב "La Pasta Fresca". פרשנו מוקדם למלון בכל זאת קמנו בשלוש לפנות בוקר.

יום 2

קודם כל הלכנו לקנות כרטיסים להופעה של תאטרון שחור. קבלנו המלצה על תאטרון בשם Image, ומופע שלו שנקרא Best of Image. קבענו מראש באיזה תאריך נלך על פי האתר שלהם. אחרי שהכרטיסים היו בידנו הלכנו לשוטט ברובע היהודי. יש שבעה אתרים סך הכל כולם במרחק דקה אחד מהשני. רק חמישה היו פתוחים באותו יום-אחד היה סגור לרגל שיפוצים ואחד סגור בלי שנתנה סיבה. חמישה אתרים יהודים נשמעים אולי יותר מידי אבל זה ממש לא כי בכל אחד מוצגים דברים אחרים לגמרי ומודגשים נושאים שונים לחלוטין. סיבוב בכולם נותן בעצם תמונה שלמה על הקהילה היהודית בפראג מכל זוית אפשרית-מסורת, הסטוריה, זיכרון וקהילה.

החלפנו את הנוף לחלוטין תוך כדי חצית הנהר על גשר קארל המפורסם, טיילנו בסמטאות שמעברו השני של הגשר וישבנו קצת על האי הקטן שבמרכז הנהר, נושמים רגעים של שלכת ושלווה. אכלנו ארוחת ערב מוקדמת  ב "Zebra" מסעדה אסייתית חמודה וטעימה והלכנו להופעה. ההמלצה עליה היצדיקה את עצמה –היה מצחיק, מיוחד ומענין.

יום 3

גם היום חצינו את הנהר, הפעם לכיוון מצודת פראג. שלוש פעמים…פעם אחת לכיוון הלא נכון… פעם שנייה לכיוון הנכון אבל לתחנה הלא נכונה… פעם שלישית בינגו. מצודת פראג היא אזור גדול עם הרבה נקודת ענין ואין אפשרות לראות את כולם, יש כרטיסים שונים שהם קומבינציות של נקודות ענין שונות ברחבי המצודה וסביבותיה, אף כרטיס לא מכסה את כל הנקודות אבל יש אחד שמכסה את רובם. שוטטנו במצודה עד אחר הצהריים בן האתרים השונים. היא נסגרת מוקדם יחסית (אותנו פינו בשלוש וחצי) ואת הדרך חזרה עשינו ברגל, זאת ירידה רצינית מאד אבל זה עדיף מאשר לעשות את זה הפוך (ותודה לניני אטלס על ההמלצה הזאת). שוטטנו עוד קצת בסימטאות וברחובות והלכנו לאכול במסעדה שראינו אתמול. למה? קודם כל כי קראו לה Kalina , למי שלא יודע-ככה קראו לסבתא שלי. יום קודם כשראינו אותה והשם משך אותנו הצצנו בתפריט שהיה תלוי בחוץ והחלטנו שחייבים לנסות. זאת מסעדת שף, טעימה ויקרה (גם במונחים של הארץ לא רק במונחים של פראג) אבל  לגמרי שווה ומומלצת אם בא לכם משהו מיוחד. (שימו לב-יש שתי מסעדות בשם כזה אנחנו אכלנו בזאת שנקראת kalina campa).

יום 4

עלינו על המטרו לכיוון אחר ונסענו לקצת טבע בתוך העיר.  Vysehrad הוא  פארק גדול ויפה והשלכת הוסיפה לו הרבה חן. יש בפארק מלבד תצפית מרהיבה על כל האזור כמה מונומנטים נחמדים כולל כנסיה יפה שכל הפנים שלה מעוטר בציורים עדינים-קירות ותקרה. צמוד אליה בית קברות מטופח שקבורים בו צ'כים חשובים רבים. מהפארק שממוקם גבוה ירדנו למטה והלכנו לאורך גדת הנהר. היה מזג אויר עם טמפרטורות גבוהות יחסית לעונה מה שהוציא הרבה אנשים החוצה לשמש והיה טיול מענג במיוחד. הלכנו עד לפינה של הבית הרוקד ומשם עברנו את הגשר לצד השני מתוך כוונה לקחת את הרכבל למעלה אל Pterin Hill.
גילינו שהגענו ביום האחרון מתוך חודש שבו הרכבל היה סגור. הלכנו להתנחם בגלידה.
Angelato היא גלידריה מעוצבת ומטופחת עם מבחר לא גדול אבל מענין של טעמים. אנחנו ניצלנו עד הסוף את עובדת היותנו שלושה אנשים ודגמנו את הטעמים הבאים:
קרמל מלוח ופיסטוק, תפוחקרמל וטירמיסו, Bacio(השם האיטלקי של שוקולד אגוזים) וסטרטיאטלה (וניל פצפוצים). המהומי הנאה נשמעו מכל פה.
סיבוב קצר בעיר לצורך קניות שלא הניב כמעט כלום, ארוחת ערב במסעדת India's Jewel ופרישה מוקדמת לשינה.

יום 5

יצאנו מחוץ לעיר! היעד דרזדן שבגרמניה. הסיבה? אי אז לפני יותר מ20 שנה האיש נסע במסגרת עבודה לשם בתדירות של שבוע בחודש. היא כל כך נכחה בחיינו שכשהבכורה שלי היתה נשאלת איפה אבא שלה היא היתה עונה "בדרזדן!". זה גם היה היעד המועדף עליה למחבואים, "איפה היא?" היינו זורקים שאלה לחלל האויר כשהיינו מבחינים ש"נעלמה". " היא נסעה לדרזדן!" היתה נענית השאלה ממקום המחבוא שלה. זכרתי גם את התאורים של אריך קסטנר על העיר מתוך " כאשר הייתי נער קטן". בקיצור רציתי לראות איך נראית הדרזדן הזאת. הסתבר גם שיש שם סניף של Primark, וכולנו נזקקנו לפיג'מות חדשות….
ידענו מראש שלא נשכור רכב וההתלבטות היתה בן לנסוע באוטובוס באופן עצמאי או לקחת יום טיול מאורגן ולמרות שבדרך כלל אנחנו סולדים מהענין הזמנו יום טיול מאורגן בעיקר בגלל שהיה מצורף לזה סיור מודרך בעיר. את יום הטיול הזמנו פה.
אספו אותנו בבוקר לנקודת יציאה ממרכז העיר וממנה נסענו באוטובוס לכיוון דרזדן. המדריכה שדברה עיברית היתה נחמדה ובעלת ידע נרחב . מובן שמהר מאד התברר לנו שאנחנו בן הבודדים שמתכוונים גם ללכת לסיור המודרך-רוב האנשים באו לשופינג…
בגלל שהעיר השתנתה לא מעט ממתי שהאיש פקד אותה הוא יכול היה לתאר לנו את הלפני של  חלק מהמקומות, זאת  בשל העובדה שהוא פקד אותה תקופה קצרה יחסית  אחרי שהיא כבר לא היתה חלק ממזרח גרמניה. הוא הספיק לראות אותה במלוא כיעורה הקומוניסטי מה שעכשיו שופץ חודש ונבנה מחדש.

אחרי הסיור המודרך בעיר שלקח בערך שעה וחצי גם אנחנו הלכנו לקצת שופינג ובשעה 16 כבר היינו על האוטובוס בדרכינו חזרה. אכלנו ארוחת ערב בקניון הצמוד למלון וזכינו בעוד שעת שינה כי גם הם הזיזו את השעון משעון חורף לקיץ.

 

יום 6

קמנו ליום שימשי וחם (היום הראשון של שעון חורף…), החלטנו לחזור לרכבל כדי לעלות על  Pterin Hill אבל מבט אחד בתור שהשתרך הבהיר לנו שזה לא יקרה. אז החלטנו לעלות ברגל. מרבצים של עלי שלכת בצהוב אדום ורוד וחום, אנשים כלבים ועגלות שבאו לשאוף קצת טבע בלב העיר בסוף השבוע (יום א'..). ככל שעולים מתרחקים קולות העיר ותחושת ניתוק ושלווה משתלטת. כל השבילים מובילים למעלה כל שלא משנה איזה שביל תבחר תגיע לפסגה. 27 קומות על פי האפליקציה שבטלפון.

כשירדנו למטה חיכתה לנו שוב הגלידה של Angelato.

למחרת חזרנו לנו לארץ מוטענים ורגועים עם הרבה חשק לתכנן את הטיול הבא.

דברים שיש בכל טיול

בכל טיול יש ספר. רצוי כזה שקשור למקום שאליו אנחנו נוסעים (כתבתי על זה בהרחבה פה ). לא רציתי לקרוא קפקא וגם למילן קונדרה לא היה לי חשק. ואז נכנסתי לחדר של החיילת וקלטתי את הספר הזה

נו מה יותר טוב לקרוא בפראג מאשר ספר על גולם?

הסתבר שחוץ מהמילה גולם אין לספר שום קשר לפראג. נהנתי ממנו מאד בלי שום קשר והוא לטעמי ספר מצוין.

מאז 2012 בכל טיול אני כותבת יומן טיול, בזמן אמת. הפעם הזאת אפילו הכנתי את היומן בעצמי. בפוסט הבא אני אלמד גם אתכם איך לעשות זאת! (יש למה לחכות).

 

אז ספרו לי-ביקרתם בפראג? אהבתם? מה קראתם? יש בכלל ספר שמתרחש בפראג? אני תמיד אוהבת לקרוא את התגובות שלכם ועונה לכולן.מחכה לקרוא אתכם.