למה להכין מחברת?

אני מאד אוהבת מחברות. בדרך כלל אני כותבת שלפחות שלוש במקביל, כל אחת והשימושים שלה-שיעורי בית, רעיונות שאסור לשכוח,מתכון שכרגע המצאתי או ציטוט נפלא שמצאתי עכשיו בספר, פוסט בפייסבוק או באינסטגרם. יש היום שפע של מחברות בכל גודל ובכל סוג של דפים פנימיים-משובצים, חלקים עם שורות או נקודות.

אז למה אני מכינה לעצמי מחברות?

או. טוב ששאלתם. אני מכינה מחברות כי אני רוצה שהן תהיינה בדיוק בגודל ובעובי שאני רוצה. לפעמים אני רוצה שיהיה לי בתיק פנקס לא גדול כדי לרשום בו דברים, לפעמים אני רוצה שבמחברת יהיו דפים באיכות אחרת-עבים יותר כדי שאפשר יהיה לצייר עליהם בלי שהצבע יעבור לדפים אחרים אבל בדרך כלל אני רוצה להכין לעצמי יומן מסע. יומן מסע הוא מחברת מיוחדת שאני לוקחת איתי בכל פעם שאני נוסעת בדרך כלל לחו”ל. יש כזאת ערכת מחברת שאני לוקחת איתי בכל פעם שאני נוסעת.

 

כאן אפשר לראות כמה מהמחברות המלאות כבר שנסעו איתי בעולם. יש פה מחברת מהולנד, מטיול לניו יורק, לוינה, לסלובניה, לברלין…

בהתחלה לקחתי פשוט מה שהיה לי בבית. אבל אחרי פעמיים בערך שמתי לב לשני דברים-קודם כל שרוב המחברת נשארה ריקה-גם כשהטיול היה ארוך, וגם שהדפים לרוב היו דקים מידי לטעמי-אם כתבתי בטושים זה עבר לצד השני והם לא החזיקו טוב את כל הניירות והמדבקות שהדבקתי עליהן. אז התחלתי לעשות לבד! ככה יש לי שליטה על עובי הנייר וגם על גודל המחברת.

אז הנה כל התורה כולה…

ההדרכה

לפני זה-כמה מילים כלליות על נייר. לכל נייר מוצמד מספר שבשפה מקצועית נקרא גרמז’-כלומר כמה שוקל  דף נייר בממדים של מטר על מטר.נייר למדפסת שוקל 80 גר’ נייר שירטוט שקוף שוקל 95 גר’ ונייר לציור מקצועי שוקל 240 גר’. לכריכה תמיד צריך לבחור נייר שהוא במשקל של 180 גר’ לפחות (בריסטול או קארדסטוק), אבל ככלל הכריכה תמיד צריכה להיות יותר כבדה מהנייר בפנים!

ועכשיו מתחילים. בפינה הימנית עליונה של כל תמונה יש אות והיא תסמן לנו על איזה תמונה אני מדברת.

א.החומרים הדרושים

משטח מתרפא לחיתוך (רצוי עם סימונים עליו)

סרגל מתכת

סכין חיתוך (כאן אתם רואים סכין ארגונומית קטנה אבל גם סכין יפנית רגילה תצלח)

דפי נייר וקרטון

מרצע או מכשיר אחר שיש לו חוד מספיק ארוך.

חוט כותנה חזק(חוט רקמה למשל) ומחט.

עצמות קיפול.

ב.

חותכים את הנייר לגודל הרצוי ומקפלים באמצע בעזרת עצמות הקיפול. הנייר יכול להיות בדיוק בגודל של הכריכה או קטן ממנה בכמה מילימטרים בכל צד.לא לשכוח שהקיפול מכפיל את כמות הדפים כך ש-5- דפים נותנים מחברת של 10. לא כדאי לכרוך יותר מ 10 דפים בכל פעם.

ג.

מסדרים את כל הדפים אחד על השני כשהקיפול ממרכז את כולם. תופסים אותם עם שני קליפסים משרדיים ואם אין אז גם אטבי כביסה יהיו טובים. מסמנים על קו האמצע בן 3 ל-5 נקודות במרחקים שוים מהמרכז. המרחק בן הנקודות לא עקרוני רק חשוב שיהיה זהה.

 

ד.

מחוררים את כל הדפים המקומות שסמנו תוך שימוש במרצע.

ה.

משחילים חוט במחט (המהדרים מעבירים על החוט נר שעווה כדי לחזק אותו עוד יותר).

עוקבים אחרי התמונות הממוספרות:

1. בודקים שחוררנו את כל הדפים ושהחורים יושבים בדיוק אחד מעל השני.
2. משחילים את המחט והחוט בחור האמצעי מהצד הפנימי. חשוב! אם חוררנו מספר זוגי של חורים אין חור אמצעי, זה לא חשוב- פשוט זזים חור אחד ימינה או שמאלה מהאמצע המדומה.
3. נכנסים לחור שסמוך אליו הפעם מהצד החיצוני , שוב לחור שלידו מהצד הפנימי. כשמגיעים לחור האחרון חוזרים אחורנית ועכשיו אם לחור האחרון נכנסנו מהצד הפנימי לחור שעל ידו (שכבר יש בו חוט) נכנס הפעם מהצד החיצוני ועכשיו בחור הזה יש בעצם שני חוטים שנכנסו אליו כל פעם מכיוון אחר.
4. ממשיכים ככה לאורך החירור שבשדרה, פעם מהפנים החוצה ופעם מהחוץ פנימה. התך הזה אגב נקרא תך אוכף ובאנגלית saddle stitch.
5. כשמגיעים לכך שיש אחד מול השני את קצוות החוט בשני חוטים סמוכים מבפנים עוצרים. מוודאים שהחוט מתוח לאורך התפרים.
6. קושרים את שתי קצוות החוט בקשר הדוק וקרוב ככל האפשר לדפים כך שהחוט יהיה ממש מונח מעליהם. חותכים את עודף החוט.

מוכן!

אפשר להשוויץ במחברת  החדשה שלכם!

 

הקטע הכי קשה פה הוא לבחור את הכריכה… באמת. זאת הדרכה קלילה שגם ילדים יכולים להשתמש בה בעזרה של מבוגרים. עכשיו בחופשת חנוכה שממשמשת ובאה עלינו אפשר להכין פנקס כזה ולמשל לכתוב בו כל יום איזה נקודות אור מצאנו ביום שעבר. אפשר לתת אותו  לחבר או חברה כמתנה קטנה של תשומת לב,אפשר לעשות מחברת מסע ולצאת איתה לדרך…

אשמח מאד שתכתבו לי אם ההדרכה היתה ברורה ואם השתמשתם בה. מה הכנתם? איך יצא?

חג מלא אור ושמחה לכולם!