היום יסגר שרת הבלוגים של נענע10, ישראבלוג לצמיתות.
גיביתי הכל לאורך הדרך, יש לי בלוג חדש ועדיין אני מרגישה שאני רוצה להגיד על העניין כמה מילים.
את הבלוג שלי פתחתי בינואר 2009. במשך שבע שנים הוא שימש לי בית מיוחד ליצירה שלי. הוא אפשר לי להראות לעולם צד שהיה בי תמיד אבל הוחבא הרבה הרבה שנים ונראה לי מתאים לספר דווקא עכשיו איך הכל התחיל.
ב2008 הלכתי לעשות קורס פיתוח קריירה. ידעתי שהגעתי לאן שרציתי מבחינה מקצועית אבל לא ידעתי מה הלאה-לאן אפשר לצמוח משם, אם בכלל. כחלק מהקורס עברנו אבחון מקצועי-ענינו על שאלון שאינני זוכרת את שמו שאמור לאבחן את כשרונותינו ונטיותינו המקצועיות. זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שעניתי על שאלון כזה והייתי די בטוחה שאני יודעת מה יצא מהשאלון. לתדהמתי הרבה יצאתי חצי חצי או כמו שאני מעדיפה לקרוא לזה-גם וגם. מצד אחד אני אנליטית, חוקרת, בודקת ושואפת לקבל תשובות-הווה אומר מדענית, מצד שני יש לי חצי לגמרי יצירתי, אמנותי, מדמיין ומעופף.
" אז מה אני עושה עם זה עכשיו?" שאלתי את מנחת הקורס, " חצי מהאישיות שלי לא בא לידי ביטוי בקריירה שלי" מנחת הקורס לא התבלבלה. היא הסבירה-לי ולשאר- שהיא לא מאמינה ברבולוציות אלא באבולוציות, ולכן ההמלצה שלה היא לקחת את הצד הנוסף שלי ולפתח אותו בצורה אחרת-למשל תחביב. היא הדגישה שזה במיוחד נכון לאנשים שגילו את זה כמוני-באמצע החיים אחרי שעשו כברת דרך ארוכה ומשמעותית והשקיעו רבות בקריירה שלהם (מי אמר דוקטוראט ולא קיבל…?)
חזרתי ליצור (היתה לי גושפנקא רשמית שמותר לי…) ואחרי שנה פתחתי בלוג. בהתחלה הוא נקרא "בלוג יצירתי של מדענית" אבל אחרי כמה שנים הגיתי את " המעבדבדה" שילוב של בד ומעבדה, והבכורה שלי עצבה לי את הבאנר הנהדר הזה.
בהתחלה זה היה מוזר-לכתוב לרשת מילים ולהעלות תמונות של דברים שעשיתי בלי לדעת מי רואה את זה בכלל. האמת? לא היה אכפת לי. שמחתי שיש לי מקום כזה אישי ופרטי שירכז את מה שאני אוהבת ויוצרת. זה גם היה סודי-התחבאתי מאחורי כינוי nick , בשום מקום לא היו תמונות לא שלי ולא של המשפחה שלי והשתדלתי להמנע ככל האפשר מפרטים מזהים שיקשרו ביני לבן הבלוג הזה. בסביבת העבודה שלי אף אחד לא ידע על זה. זה ממש לא רציני שמדענית פותחת בלוג ועוד על יצירה…
לאט לאט זה השתנה. אנשים נרשמו כמנויים, הגיבו בתגובות לדברים שכתבתי ולתמונות שהראתי, פרגנו (זה היה קשה, אני מודה…)
כתבתי על דברים אישיים-על ספרים שקראתי, על טיולים שלנו בחו"ל, על הבנות הרקדניות שלי ולפעמים גם על רגעים קשים ומייאשים.
ב2015 הבנתי שהאבולוציה שלי נגמרה והיגיעה זמן הרבולוציה. תליתי את חלוק המעבדה והתחלתי ליצור כיוון חדש לחיים שלי. כחלק מהתהליך החלטתי להעביר את הבלוג לבית חדש. במקור הכוונה היתה להעביר את כל הפוסטים במחשבה מחודשת והתייעצות עם מומחים הבנתי שעדיף להשאיר את הבלוג הישן כמו שהוא ולחדש ליצוק תוכן חדש.
לקח זמן אבל ב 2017 כבר כתבתי בבלוג חדש ואפילו הצטרפתי לפרלמנט הרביעי של יונית צוק כדי ללמוד איך הבלוג החדש מביא אותי למקומות חדשים.
עכשיו? עכשיו הזמן לאמר תודה. היה נהדר, באמת. היה מלא באהבה וכיף והביא רק טוב לחיים שלי. הכרתי אנשים חדשים שחלקם חברים שלי גם בחיים האמיתיים ולא רק הוירטואליים, הכרתי עולמות חדשים ויפים ואפשרתי לעצמי כל כך הרבה דברים שלא אפשרתי קודם והכי מהכל-שינוי.
תודה שחלקת איתנו, ריבי… זה מרתק להכיר את הדמות שמאחורי המילים!
החיבור והניגוד שבין מדע ויצירה מוכר לי מהילדות והשינוי שלך והצעדים שלך מאפשרים לך מרחב גדול פי כמה להבעה.
אני תמיד מוצאת שזה מרתק להכיר את האדם מאחורי המילים-עד כמובן שזה נוגע בי ואז נראה לי שזה בעצם די משעמם.
תודה על המילים ועל הליווי במסע.
שתהיה שנה טובה ומלאת יצירתיות, אחותי המוכשרת. תמיד נהנית לקרוא את הפוסטים המרגשים ולראות את היצירות היפות, המדויקות ומלאות החשיבה. (מי אמר מדענית? ). אוהבת אותך.
אחותי היקרה-מאחלת לנו שנדע לחגוג ושיהיו לנו סיבות לחגיגות. תודה אהובה.
הו ריבי,
חברת בלוגים שלי…
אישה מתוקה ומוכשרת באותה מידה.
שתמשיכי ליצור ולרגש,
שהשנה הזו המתחילה
תהיה לך הכי הכי טובה!
ת ו ד ה!
מיכלי, מרגשת אחת! אולי ב 2018 ניפגש? פנים אל פנים? שמאחלת לך שנה נהדרת מכל בחינה אפשרית.
מרגש, ריבי! מפעים לקרוא על הדרך שעברת. וגם משמח שבמסגרת האבולוציה חידשנו את הקשר.
אוהבת ומלאת הערכה, בת דודך
אבולוציה היא דבר טוב ואת ואחותך ללא ספק נמנות על התוצאות היותר טובות שלה. נשיקות.
יקרה שלי. אני לא נוהגת להגיב בכלל את פוסטים או באיזה שהם בלוגים למיניהם. את הראשונה. תמיד ידעתי שיש בך משהו. תמיד ידעתי שאת מוכשרת. אז שנה טובה והרבה יצירה
יש לי הכבוד והעונג להיות הראשונה. כזה קורה אני יודעת שהזזתי משהו-סוג של אפקט פרפר. תודה על התגובה המרגשת.
ריבי, כתבת כל כך יפה על התהליך שעברת. גם אני זנחתי קריירה ובגיל מאוחר גיליתי שאני מאוד מתחברת ליצירה. המון הצלחה בבית החדש שלך.
אחת הסיבות שכתבתי על זה היתה כי זה היה כל כך בודד בהתחלה, עם המון חוסר פרגון וגבות מורמות והיו לי לא מעט רגעים שחשבתי שאולי באמת הסתובב לי בורג ומה אני עושה.
אני תמיד שמחה לגלות שאני לא לבד בזה ושיש עוד אנשים שהחליטו שהדברים הם דינמיים וצריך לזוז ולא להשאר תקוע במקום אחד. תודה ויקי.
אני שמחה שעצרת לסיים ולהודות, כשרק התוודעתי לעולם הזה – מבחינתי את באת איתו, ובעיני ככל שאת יותר זה רק משתבח (הנימה האישית). אני בטח צריכה להודות לבלוג הישן שלך, איזה כייף לי שזכיתי!
העולם הזה הכניס הרבה אנשים חדשים ושווים לחיים שלי, את בלי ספק אחת מהם. מתרגלת כל יום לנשום, להודות ולהיות אופטימית. זכייה כפולה יש לנו.
גיליתי עלייך כמה דברים חדשים ישנים. הזכרת לי שדברים לוקחים את הזמן שלהם.
אני מעידה ממקור ראשון שדברים אכן לוקחים את הזמן שלהם. לא הגעתי (לא שיש לאן להגיע אבל בתחושה)…המסע נהדר אז אני ממשיכה. תודה חיה.
אני זוכרת את ההתלבטות שלך כשהגעת למפגש הראשון שהיה אצלי (עם טלי), כיף לראות את הדרך שאת עושה.
בן שאר תכונותי אני מתלבטת מקצועית. לא מפסיקה אף פעם רק הכיוון והנושא משתנים. מודה שהדרך טובה.
יופי של דרך עשית
ויופי של יצירה
אגלה לך כאן, בסוד, שאני – ממש כמו המנחה שלך – מאמינה באבולוציה, שעדיפה על פני רבולוציה.
ועוד משהו חשוב, יצירתיות היא תכונה אנושית שמתבטאת בכל התחומים. כן, גם במדע. גם בעסקים.
טוב שאת כאן אתנו, בבלוגוספירה
גם אני מאמינה באבולוציה. מהמקום האישי שלי היתה נקודה שהיא הפסיקה לעבוד בשבילי-אפשר להתווכח אם נתתי לזה מספיק זמן או לא, זה תמיד במחשבותי. גם בטבע יש רבולוציות-זה לא מונע מהאבולוציה להפסיק לעבוד. מסכימה שיצירתיות יש בכל תחום .מדענים לא כל כך אוהבים את השימוש במונח כלפי מדע, זה מגיע מהמקום שהם סבורים שזה לא משקף את עבודתם הקשה. תודה על המילים החמון חן-מאד כיף לי בבלוגוספירה.
הי ריבי. לא הייתי מאמינה שהבלוג שלך צעיר כל כך. אמנם התחלתי להכיר אותך ככותבת רק לאחרונה אבל הבלוג נראה לי לגמרי בשל, ועכשיו כשאני קוראת על האבולוציה שלו ושלך אני מבינה מאיפה נובעת ההרגשה שלי. יצירה בבד זה תחום שאהוב עלי מאוד, אף על פי שאני לא עוסקת בו. אולי תמצאי בפוסט הזה שכתבתי עניין? http://bit.ly/2zXnnQH. חוץ מזה, הזדהיתי עם הקושי שביציאה לאור עם תחום חדש שאף אחד לא הכיר עלייך קודם לכן. זה מעבר לא פשוט. כל הכבוד לך על השינוי. מקווה שהיום את כבר רואה תוצאות.
תודה על המילים שלך זיוה-זה ממש משמח לשמוע שקוראים אותי ויש לי כבר קול ברור.זה חלק מכל השינוי אני חושבת. הקישור לפוסט שלך נפלא-אני מקווה לשתף אותו בקבוצת יוצרות שאני חברה בה-אני חושבת שימצאו בו שם עניין רב. אני אישית אהבתי אותו מאד. לאחרונה מתגנבת תערוכה לחזון שלי, מי יודע?
מקסים האתר ומקסימה את. מאד מתחברת לשילוב, שבעצם מאד הגיוני, בין הבד למעבדה. מאחלת לך ולנו שנמשיך לזכות בהצצה ליצירותייך.
כמה משמח שבאת לבקר איילת יקרה! תודה על המילים החמות-אני כאן כדי להשאר.
ריבי
הדרך שסיפרת עליה בכזו אותנטיות מדברת אלי ולעוד הרבה אנשים- וכיף לראות אותך היום לאחר הרבולציה – אהבתי את ההבחנה שעשית 🙂
זה תמיד מפתיע אותי מחדש-שאנשים מוצאים את הסיפור האישי והפרטי שלי מענין. תודה רבה נורית!
אבולוציה של בלוגרית 🙂 נהנתי לקרוא.
אבולוציה לא פוסחת על אף אחד 😉
ריבי יקרה,
כתבת כל כך יפה. כל כך צלול. משהו בראייה שלך ובהתבוננות שלך עבר שלב. מרגש לקרוא אותך
את עושה בדיוק את הצעדים הנכונים לך בזמן ובמקום הנכון.
אבולוצייה זו מילה שאני מאוד אוהבת, כשאני צופה בך מהצד את ללא ספק חיה ונושמת אותה בכל כך הרבה מיימדים בשנה האחרונה.
אוהבת את התהליך שלך, את ריבי היצירתית מהמקומות של פעם ושל עכשיו ואיך הכל חי ונושם יחד.
שמחה על הבלוג שלך!!
מפעם לפעם מרגיש לי יותר מחודד, שלם ובשל.
מאחלת לך שנה של יצירה של הגשמה ושל כל הדברים הטובים שאת!
אבולוציה מתרחשת מסתבר על הכל-יצורים, מילים, רגשות, יצירות… אני מקווה להצליח לכוון אותה למקומות שאני רוצה.
תודה תמרי יקרה , יש לך חלק והשפעה על הרבה ממה שעובר עלי.
עוד סיפור נחמד שמתווסף לאוסף הסיפורים שיש כבר בבלוג החדש שלך. חלק מהדברים כבר ידעתי, אבל לא על התהליך כולו וזה מוסיף לי עוד קצת פרטים עליך.
תודה!
קוראת מהצד ולא מגיבה הרבה.. אבל אני מרגישה שהפעם צריך. עניינת אותי, ריגשת אותי, שימחת אותי.. ממשיכה לעקוב בהנאה!
כמה טוב לדעת שעניינתי שימחתי וריגשתי! תודה וברוכה הבאה.
ריבי, איזה כיף להכיר את ההיסטוריה הבלוגית שלך ? סחטיין על הקילומטרג'
תמשיכי לשתף אותנו בכל היצירות שלך, את מוכשרת ומרתקת ?❤
תודה! אכן יש לי קצת קילומטראז' ואין כוונות לעצור.
מעבדבדה- שם מעולה, ואיזה מזל שחשפת בפנינו עוד רובד, לא ידעתי מתי הגעת לעולם הזה, מתי ולמה. זה ריתק אותי.
אהבתי את השם הזה למרות שרוב האנשים לא הבינו אותו ולא הצליחו לבטא אותו. שמחה שאהבת .
מאד מתחברת, ולא במפתיע לפרידה מ"בית" של מילים ומעבר לדבר חדש. חכמה שגיבית. מאחלת לך צמיחה וחוויות חדשות ומפתיעות. את מקסימה במיוחד!
תודה עידית! אחרי מה שקרה לאמיתי אני תוהה אם לא צריך להמציא גיבוי לפייסבוק… אני יודעת שהתחלתי לשמור לי כל מיני דברים שכתבתי שם . אולי הם יתפתחו למשהו אחר-לפעמים סתם מוצא חן בעיניי מה שכתבתי ואיך התייחסתי לנושא מסוים. והסמקתי…
נהניתי מאוד לקרוא ריבי. הסיפור שלך מקסים ומיוחד. מאוד מתחברת למה שכתבת על פתיחת הבלוג הראשון – ששמחת שיש לך מקום אישי משלך לדברים שאת אוהבת – זו כרגע המטרה האישית שלי. שיהיה המון בהצלחה עם הבלוג החדש.
אני חושבת שאין בלוג שלא מתחיל ממקום אישי-אחרת זה לא עובד. תודה על המילים החמות דפנה.
ריבי,
וואו, איזה מסע.
איך שאני אוהב לקרוא על אנשים שהתחילו והתפתחו והשתנו ועדיין.
השראה לגמרי!!
תודה,
אמיתיי
מאד מרגש אותי לקרוא מה שכתבת. לפעמים זה לגמרי נראה לא אמיתי-אני עשיתי את זה? באמת? זאת עוד סיבה אני מניחה לכתיבה בבלוג-לא לשכוח, במיוחד את הדברים הטובים
אלה שהגענו אליהם לאט לאט ואז יום אחד הם פשוט היו שם. תודה רבה אמיתיי.