ימים לבנים
יש מצב ששכחת איך כותבים נשבר פה שיא. לא אחד שאני גאה בו. נעדרתי מכאן שבעה חודשים. נכון, יש נסיבות מקלות אבל עדיין, זה המון זמן לא לכתוב בבלוג. לא מעט פעמים התעורר בי רגש האשמה אבל הוא לא גרם לי להתיישב לכתוב את המון המילים שהתרוצצו לי בראש. משהו
מחברת משלך-הדרכה.
למה להכין מחברת? אני מאד אוהבת מחברות. בדרך כלל אני כותבת שלפחות שלוש במקביל, כל אחת והשימושים שלה-שיעורי בית, רעיונות שאסור לשכוח,מתכון שכרגע המצאתי או ציטוט נפלא שמצאתי עכשיו בספר, פוסט בפייסבוק או באינסטגרם. יש היום שפע של מחברות בכל גודל ובכל סוג של דפים פנימיים-משובצים, חלקים עם שורות
פראג בשלכת
איך שהסתיימו החגים יצאנו לחופשה משלנו. האיש אני והחיילת. רצינו שקט וביחד. אני רציתי סתיו. החיילת ידעה שהרבה זמן לא תהיה לה חופשה והיתה צריכה למלא מצברים. האיש זרם והשאיר את המחשב הנייד בבית. היו התלבטויות שקשורות ליעד והתנדנדנו הלוך חזור ולבסוף נסענו לפראג. לי זאת היתה פעם ראשונה. החיילת
תשע”ט, קפסולת זמן.
אוטוטו היא פה,תש”פ. תשע”ט נוזלת לה לאט החוצה. מה ישאר במסננת הענקית אחרי שכל המרק שהיתה השנה הזאת יסיים לטפטף את עצמו? איזה אוצרות ישארו מונחים שם-כאלה שמבקשים להשאר, להזכר, לא להעלם דרך החורים. אוצרות שארצה לאסוף, לשמור לתמיד בקפסולת זמן ומתי שיתחשק לי לפתוח ולהסתכל-להזכר ברגעי צחוק, במעמדים שבהם
ספר מוצא אישה
בדצמבר ישבתי מול הספריה שלי ותהיתי כמה ספרים קראתי בשנה הזאת (סופשנה וסיכומים וכאלה….) אספתי אותם לערימה. היו שם 8 ספרים ואני קצת הזדעזעתי. למה ? כי היה פער בן המציאות לבן איך שאני תופסת את עצמי. המציאות היא שקראתי ב 2018 8 ספרים. אם תשאלו אותי מי אני סביר
ניו יורק. פעם ראשונה וחמישית.
נסענו לנו לניו יורק. רק הוא ואני. כל אחד על טיסה אחרת. התאחדנו לחמישה ימים נפרדנו לארבעה, התאחדנו שוב כדי לעלות על טיסות נפרדות ולהתאחד בבית. לא כל כך מזמן היינו בה (כתבתי על זה פה-אתם מוזמנים לקרוא) כתבתי המלצות ממה שעשינו אבל גם לא מעט מהזוית האישית-שלי. פעם ראשונה
מדברת בפרחים
יום הולדת לאילנות זאת סיבה מעולה למתנות ט”ו בשבט, ט”ו בשבט, חג היום לגן. חג לפרח, חג ליער, חג לכל אילן. חג אחר הוא טו בשבט נכון? קודם כל הוא מיוחד! חג שמוקדש לאילנות, שמוקיר את מי שעובד כל הזמן כדי שיהיה לנו ירוק בעניים חמצן בראות וטמפרטורות נעימות
עונת המתנות
איך לעטוף מתנות מהממות מחומרים שיש לכולם בבית. בכל שנה בנובמבר סבא שלי היה פותח את עונת המתנות. ככה זה כשבתך כלתך וחמש נכדותיך חוגגות ימי הולדת בתוך קצת פחות מחודשיים ובאמצע יש גם את חנוכה. ברור שהוא נתן מתנות כל השנה אבל זאת היתה עונה מרוכזת. באופן קבוע הוא
שנינו
היא ואני נפגשנו כמעט כל יום בחיים הוירטואליים-בבלוגוספירה, בפייסבוק. כשיכולנו גם באמת-בבית קפה או בסדנה. מפעם לפעם מצאנו בינינו יותר ויותר נקודות משותפות. זה די הפליא אותנו כי בראיה של שתינו היינו ממש ממש שונות. לפעמים זה היה מצחיק, לפעמים מפליא, כמעט תמיד אמרנו :” יו! גם אצלי זה ככה!”
תמיד יש סיפור
על ספרים סיפורים ותינוקות ספר וסיפור אחד הם? לא בהכרח תאמרו. הרי לא כל ספר מכיל מילים ועלילה ודמויות. נכון. אבל כל ספר מכיל סיפור. לא תמיד הוא כתוב. לפעמים הוא בכלל מורכב ממספרים, לפעמים מתמונות. לפעמים הסיפור הוא פרטי ושייך וידוע לאדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים (ספר