תשע"ט, קפסולת זמן.
אוטוטו היא פה,תש"פ. תשע"ט נוזלת לה לאט החוצה. מה ישאר במסננת הענקית אחרי שכל המרק שהיתה השנה הזאת יסיים לטפטף את עצמו? איזה אוצרות ישארו מונחים שם-כאלה שמבקשים להשאר, להזכר, לא להעלם דרך החורים. אוצרות שארצה לאסוף, לשמור לתמיד בקפסולת זמן ומתי שיתחשק לי לפתוח ולהסתכל-להזכר ברגעי צחוק, במעמדים שבהם הלב שלי גאה מגאווה. אולי…
