נעלמתי מפה.
אין סיבה מיוחדת, היה לי אוסף שאלות ללא תשובות-
אנשים עדיין קוראים בלוגים?
יש לי מה לחדש?
למי זה רלוונטי?
עכשיו אני פה כי הסתובבתי הרבה זמן עם השאלות , לא מצאתי תשובות אבל כן יש לי רצון לכתוב.
איכשהו הסתנכרן בדיוק ל31 לאוגוסט הידוע גם כ Blog day.
מוזמנים.
מה אני יוצרת
מאז שהקמתי את KALINKA היצירה שלי כמעט כולה קשורה לעסק. בן אם אני מכינה דברים למלאי ובן אם מזמינים ממני מוצר ספציפי. בעבר היצירה שלי היתה מחולקת משהו כמו 10% לעצמי וביתי (ויעידו הרבה תיקים עבודת יד בארון…) והשאר היו מתנות שהענקתי לחברים. היצירה הזאת הצטמצמה מאד מאד. עדיין מדי פעם צץ פרוייקט שונה ואחר שגורם לי לתרגל יכולות אחרות מבדרך כלל ומכריח אותי לשלוף מהזכרון ידע רדום.
פעם מאד מזמן היצירה היחידה שלי היתה רקמת צלבים. נחשפתי לה כשגרנו שנה בבית של חברה שנסעה לרילוקיישן. קניתי בד וחוטים, רכשתי לי ספר עם דוגמאות ורקמתי תמונות חמודות לחברים שנולדו להם ילדים. מובן שלא עלה בדעתי בכלל לצלם את כל היצירות הללו ומזל שיש כמה שנרקמו יותר מאוחר ככה שיש הוכחה בצורת צילום. עשיתי את זה כ -10 שנים ואז לאט לאט זה נעזב חוץ מפרוייקטים קטנים של רקמה. הנה זה אחד מהן- ניתן כמתנת חנוכת בית לחברה שגם היא יוצרת.
הפתעות טובות
לפני שנה ביתי ובן זוגה החליטו להנשא ואני ידעתי שאני רוצה להכין להם משהו בעבודת יד. כששאלתי מה ירצו היתה תשובה מוכנה ונחרצת, רקמה!וספציפית Wedding Wreath. זוהי רקמה בדרך כלל של מסגרת פרחים שבתוכה רקומים שמות בני הזוג ותאריך החתונה.
פרוייקט רציני מכל בחינה אפשרית.
שוטטתי בפינטרסט ובאטסי עד שנמצאה הדוגמה שהזוג הצעיר אהב.
ביליתי מספר ימים בחישובים שונים והתאמה של הדוגמה לגודל שרציתי.
חיפשתי בד מתאים והזמנתי.
קניתי חוטי רקמה.
ראיתי שיש עוד 100 ימים לחתונה ונכנסתי לפניקה קלה.
One of a Kind
התחלתי לרקום.
מכשול ראשון-העניים שלי הזדקנו ב30 שנה מאז שרקמתי פרוייקטים בסדר גודל כזה. המשמעות של זה היתה שיכולתי לרקום הרבה פחות זמן ביום ממה שתכננתי כי העניים שלי התעייפו מאד (פניקה מס' 2). גייסתי לעזרתי עזרים טקטיים בתורת זכוכית מגדלת.
רקמתי, רקמתי, רקמתי …. פרמתי.
ברקמת צלבים הדוגמה לא משורטטת על הבד אלה ממוקמת עליו על ידי מדידה וספירה של חוטי השתי והערב של הבד (באנגלית סוג הרקמה הזה נקרא counted cross stitch, ולא סתם-כל הזמן צריך לספור!). כל טעות בספירה משנה את הדוגמה ואם לא שמים לב בזמן אפשר לגלות את זה בשלב שבו הדוגמה מוסטת מהמקור או פתאום נראית מוזר…
אז כן, לפעמים טועים, ואז פורמים. כן זה מבאס.
הרקמה הזאת צריכה להיות נטולת טעויות!
בדרך היו עוד הרבה שלבים-בחירת פונט לכיתוב, ספירה וסימון והזזה ושוב ספירה וסימון….
ואז סיימתי.
בדיוק בזמן כדי לתת אותו במתנה לזוג הצעיר. שהתרגש.
הוא הוצג בגאווה בחתונה שלהם בעמדת הברכות ועכשיו תלוי אצלם בבית.
התמונות המקצועיות הן של עידן מרציאנו המקסים שהמצלמה שלו גם הוציאה אותנו הכי יפים שהיינו ever.
ריבי זה מקסים ועדין, ומתברר שאפשר גם לרקום אהבה.
מתנה מקורית ומרגשת, איזה כיף להם שיש להם תזכורת מיוחדת כזו.
תודה רבה ליטל! אהבה אפשר בכל מיני דרכים זה הרגש הכי מאפשר… אז גם בריקמה.
הי,
כמה יפה היצירה שלך ומרגשת והזכירה לי כמה אני מאוד אוהבת רקמת צלבים אבל לא יודעת איפה אפשר לקנות בד רשת, לחבר אותו למקום הרצוי ולרקום. בסיום פשוט מוציאים את חוטי השתי והערב של הרשת והרקמה נשארת על הבד. אולי באתרים?
תודה כל המילים הטובות. בחנויות סידקית יש רשת כזאת היא נקראת קנווה נשלפת ובטח אפשר גם לקנות אותה אןנליין. שבת שלום.
יאאא איזה יופי
והמון המון מזל טוב .אינשאללה בקרוב רקמות לנכדים ????
נכדים זה לא בשליטתי….אם ומתי שיבואו יתקבלו בשמחה גדולה.
הו ריבי זה מקסים כל כך שבא לי להתחתן!
אני כל כך שונאת לפרום שאני עושה את זה רק לעיתים נדירות ממש.
עשית לי חשק לצלבונים האלה:-)
יאללה לרקום! אפשר גם בלי לפרום רק צריך לבחור את הדוגמה הנכונה…
זה מהמם 🙂 והשתלב מקסים.
וכן, יש בינינו שעדיין קוראים בלוגים ????
מסתבר! שכחתי כמה זה כיף תגובות בבלוג.
נורא יפה ריבי. מעריצה מי שיש לו סבלנות….
סבלנות זה ענין דיפרנציאלי מאד…. זאת חוויה דימפוקפקת עבורי (וסובבי) כשאני צריכה למשל לחכות בסבלנות בתור….
זאת מבחינתי לא עבודה עם סבלנות . תודה על המחמאות!
ריבי יקרה, איזו מלאכת אהבה נפלאה! והעיניים, העיניים שתהיי בריאה. הייתי בטוחה שמציירים על הבד עם עפרון. וואוו מטורף. העיקר שהתוצאה הכי מיוחדת במינה. זכתה ביתך
תודה חברה יקרה שלי!
אחותי, איזה מהמם. יפהפה ברמות! כמה סבלנות, שתהיי לי בריאה אבל התוצאה? ????ריקמת הצלבים שהכנת לקסם, כשרק נולדה, עדיין איתנו???? אני אצלם לך בהזדמנות. קרוב ל-3 עשורים עברו מאז. לא ייאמן.
אין פה שום קשר לסבלנות, באמת. כנראה אף פעם לא חיכית איתי בתור כדי להבין כמה חסרת סבלנות אני…
ותודה!
מזל טוב!
מתנה מקסימה! עדינה, יפה ומלאת אהבה!
רק טוב!
תודה רבה ואמן על זה!
זה מקסים ריבי. איזו עבודה. לא סתם ריקמת צלבים היתה שמורה ל"סבתות" בעבר, זו עבודה כל כך מדויקת ואיטית.
וזו מזכרת לכל החיים, וגם לדורות הבאים. מנסיון 🙂
פעם כולם למדו את זה ועסקו בזה, ככה יצרו מפות ובגדים, תמונות ומזכרות…. זה היה חלק מההסטוריה של משפחה…
אני לגמרי בעד להשאיר מזכרות לכל החיים.. תודה דפנה!