נסענו לנו לניו יורק. רק הוא ואני. כל אחד על טיסה אחרת. התאחדנו לחמישה ימים נפרדנו לארבעה, התאחדנו שוב כדי לעלות על טיסות נפרדות ולהתאחד בבית. לא כל כך מזמן היינו בה (כתבתי על זה פה-אתם מוזמנים לקרוא) כתבתי המלצות ממה שעשינו אבל גם לא מעט מהזוית האישית-שלי.
פעם ראשונה
“למה את לא מצטרפת אליו?” אליו זה לאיש שלי, מצטרפת –לאחת מהגיחות (המרובות מאד) שלו לחו”ל בענייני עבודה. הקונספט שעומד מאחורי השאלה כזה –הוא עובד ואני עושה חיים בפחות כסף מטיול רגיל. פעם אחת הצטרפתי-אולי נכון יותר לאמר צורפתי. האיש היה אמור לעבוד 3 חודשים במדינה אחרת. התנאי שלו לעניין היה שאני והבכורה (שהייתה אז בת 6 חודשים בלבד) נצורף אליו לפחות לחלק מהתקופה. העניינים הסתדרו ככה שיכלנו לנסוע איתו והיינו ביחד חודש מתוך השלושה שבהם הוא עבד שם. התחושה העיקרית שנשארתי איתה מהתקופה הזאת היא שהקונספט הזה הוא בעיקר פנטזיה והמציאות הרבה פחות זוהרת.
בשנים האחרונות קצב הנסיעות של האיש התגבר ואיתו התגברה תדירות השאלה. ללא ספק יש לזה קשר לעובדה שעכשיו אני עצמאית (יעני יכולה לעשות מה שבא לי…) ושהילדות שלי גדולות (יעני לא צריכות אותי ואני גם לא דואגת בגללן…). על כל הנסיעות שלו האיש יודע בערך יומיים מראש. בשבילו זאת לא בעיה –כל העניינים שלו מסודרים ממקום העבודה, בשביל מי שמצטרף זה ממש לא ככה. אז הסיכום שלי ושלו היה שלא מסתדר. נקודה. עד שלפני שנה הוא חזר מכינוס שהוא אחד מהמארגנים שלו ואמר-קבענו כבר תאריכים לכינוס הבא-אז אולי לזה תצטרפי? היתה לנו שנה שלמה לחשב מסלול מחדש. זה קרה כמה וכמה פעמים עד 24 שעות לפני שאז כמעט והכל בוטל (מצידי). בסוף מצאתי את עצמי איתו לבד בניו יורק. פעם ראשונה.
פעם חמישית
פעם חמישית. ספרתי. מסתבר שזאת היתה הפעם החמישית שלי בניו יורק, האיש מזמן איבד את החשבון של מספר הפעמים שלו בעיר. מכיון שזאת פעם חמישית חיפשנו לעשות ולראות דברים שעוד לא ראינו ועשינו. זה לא קשה-העיר עצומה וכל הזמן מתחדשת אבל אם יש מקורות פנימיים כאלה שחיים בה או חיו בה בעבר אז בכלל. לנו היה גם וגם. גם חפירה שלי ברשת וחיפוש מה שווה לעשות וגם מקורות פנימיים. היסתדרנו טוב.
משהו תרבותי
The Morgan
ספריה ומוזאון. אנחנו רצנו לראות תערוכה על טולקין שנסגרה כמה ימים אחר כך. זאת לא תערוכה גדולה אבל מאד מאד מעניינת. הוצגו בה בנוסף לביוגרפיה האישית של טולקין הרבה מאד יצירות מקוריות שלו בצורת כיתבי יד, מפות איורים ואפילו שרבוטים על עיתונים. בשל העובדה שזה מוזאון וספריה חלק מהתערוכות נוגע באנשי ספר-סופרים, מאיירים ועוד. התערוכה הבאה שהולכת להיות שם היא על מוריס סנדק (מי שכתב ואייר את ארץ יצורי הפרא) ואני כבר מקנאה שלא אהיה שם. בדקו באתר שלהם מה מציגים.
משהו כייפי
כשאני בניו יורק אני נפגשת עם נ. אנחנו מכירות מהצבא ו20 שנה אחר כך היא יצרה איתי קשר מחדש דרך הבלוג שלי.היא היציעה דרינק ואנחנו אמרנו כן. ככה התוודענו למשהו שמאז אנחנו תוהים איך יוצרים כזה גם פה-Roof top bar!
זה כיף גדול לשבת למעלה למעלה לראות את השקיעה ואת אורות העיר נדלקים, בטח כשזה מלווה בחברה טובה ובאלכוהול. אנחנו נלקחנו ל The fleur room שממוקם בקומה השלושים של מלון בשם The Moxy.
כדאי לשריין מקום מראש.
Empire State Building NYC
משהו עכשווי
The vessel
הוא חדש דנדש (ומבריק!) וכולם מדברים עליו.מבנה ארכיטקטוני יחודי שנבנה כחלק משכונת Hudson Yardsהמתחדשת. המבנה דמוי חלת דבש (לי הוא דווקא הזכיר פנס סוכה מנייר…) גובהו 46 מטרים והוא מכיל 2500 מדרגות שאינן מובילות לשום מקום…. אנחנו נהננו ממנו-טיפסנו עד למעלה, ירדנו למטה. צילמנו המון תמונות כי מכל זווית הוא נראה קצת אחרת. אני הרגשתי כמו בתוך ציור של Escher.הכניסה אליו היא חופשית אבל צריך לקחת כרטיס שכן מספר האנשים שנמצאים בתוכו מוגבל מסיבות בטיחותיות. בקניון על ידו אפשר לקנות אוכל מיוחד ב Citarella Gourmet Market. קחו את מה שקניתם ותאכלו אותו על אחד הספסלים של ה .high line
משהו ירוק
אביב היא תקופה מופלאה בניו יורק. הכול מתחיל ללבלב ולפרוח והעיר מתכסה בירוק. תוסיפו לזה שמיים כחולים ושמש ותקבלו מתכון מנצח. אם אתם מחפשים מנה גדושה של ירוק לכו לכם לאחד מהגנים הבוטניים. על זה בברונקס כתבתי בפעם הקודמת הפעם דגמנו את זה של ברוקלין. הסיבה העיקרית-הגן היפני שבו קיימת שדירה של עצי דובדבן שהתמזל מזלנו לחזות בהם בשיא פריחתם. זה בהחלט מזל-לא ניתן לצפות את זה מראש –השנה הם פרחו מאוחר מהרגיל בשל מזג האויר הקר יחסית לאביב. אבל-הגן כל כך מקסים שכדאי לטייל בו בלי קשר. אנחנו דגמנו גם את החממות מהסוגים השונים ובכלל בילינו בוקר מרחיב לב ומלא בירוק.
פרטים פה
ואם אתם מתכננים לנסוע באביב ככה תוכלו לעקוב אחרי פריחת הדובדבן.
עוד מקום כייפי לנשום הרבה ירוק (וכחול!) הוא Battery Park.טיול לאורך המיים שאפשר לשלב בו גם נסיעה במעבורת לפסל החירות ולאליס איילנד או “סתם ” הלוך וחזור לסטייטן איילנד-בחינם, פשוט כדי לחוות את ניו יורק גם מהמים.
משהו חדש
אין לי מושג למה לקח לנו כל כך הרבה זמן לגלות שגם בניו יורק יש סיורים מודרכים ברגל. עשינו שניים מהם בשני קצוות האי-אחד בהארלם ואחד בסוהו, ליטל איטלי וצ’יינה טאון. בשניהם היו מדריכים לבביים מלאים באנרגיה ובידע. הסיורים באנגלית. אנחנו הזמנו מקומות דרך החברה הזאת (האתר ברור ונוח לשימוש ). משלמים למדריך בסוף הסיור כל אחד לפי רצונו והרגשתו.
יש גם סיורים בעיברית! תבדקו באתר של חן (אנני) מתי היא מוציאה סיור כזה, יש לה מבחר סיורים והיא גם יכולה לתכנן לכם מסלול בעיר הגדולה. אנחנו קיבלנו ממנה טיפים לטיול הנוכחי (היא היתה חלק מהאינסייד אינפורמיישן הכל כך חשוב שלנו) וזה היה נהדר.
משהו אישי
לקחתי ספר. שניים. לא התאמתי את הספר למקום כמנהגי, פשוט כי יש לי בבית ערימה מכובדת לקרוא ממנה ולקחתי שניים שחשבתי שיהיו מעניינים, לא יגרמו לי לדכדכת או למחשבות קשות. סיימתי אחד בטיסה הלוך. הנה מה שכתבתי עליו.
חוץ מזה חדי עין וזיכרון שמו לב שאני והאיש נפרדנו לארבעה ימים. הוא נסע לכינוס בצפון מדינת ניו יורק. אני? אני עליתי על אוטובוס ונסעתי לחברתי משכבר הימים ד. בוושינגטון די.סי. ביליתי איתה 3 ימים נטו של כיף שבמהלכן דיברנו, דיברנו, דיברנו, אכלנו, שתינו, טיילנו, שמענו ג’ז ואפילו הרימו לכבודי לחיים! היה משובח והלואי ויכולנו לעשות זאת לעיתים יותר קרובות. מחכות כבר לפעם הבאה.
איזה כיף וכמה מעניין! שומרת את ההמלצות. מה היה הספר השני שלקחת?
איזה כיף! הספר השני נקרא הילדה שזכרה הכל.
כיף לטייל איתך! את מתארת כל כך יפה את כל החוויות שלך! אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו בניו יורק זו הפריחה היפייפיה בורוד!
תודה רבה רבקה! זאת פעם שניה שיוצא לי להיות בניו יורק באביב ווזה אכן מאד ורוד. ומרהיב.
מאוד נהניתי מהפוסט. יש לי עבר סוער עם העיר שהיתה המון שנים המקום האהוב עלי ביקום. לפני כמה שנים נגמלתי ממנה. אבל היה כיף ללוות אותך.
אגב אחי מדריך תיירות אישי בניו יורק כבר הרבה שנים ויש לו הרבה מסלולים מיוחדים. ההדרכה בעברית.
תודה רבה תמר. בדיוק שלחתי לבת שלי קישור לפוסט שלך על יפן. טוב לדעת על אחיך, נשמור לטיול הבא.
איזה פוסט נהדר, מתפוצץ מטעמים וריחות ומראות משובחים, שממש הרגשתי לפרקים איתך שם. תודה רבה על כך!
טוב הסמקתי פה לגמרי.תודה יעל.
אני ירוקה בניו יורק. כשאסע זה יהיה באביב. שכנעת לגמרי. התמונות שלך עושות חשק. כל הכבוד על טיפוס 2500 מדרגות. בטח עוד אחזור להמלצות שלך כשאסע. כתבת וערכת מאוד יפה. תודה רבה.
אביב בניו יורק זה הכי כיף שאפשר לפרגן לעצמך!
משהו שלא כתבתי כי קראתי את זה בכל כך הרבה מקומות אחרים שחשבתי שזה מיותר אבל הסתבר כמאד נכון-כל יום זה מזג אויר אחר! היו לנו ימים של 25 מעלות וימים של 10.
זה קצת מבאס כי צריך לקחת מלתחה שמתאימה להרבה טמפרטורות (או לחגוג בשופינג!).
תודה על התגובה זיוה.
לא שאני צריכה שכנועים לניו יורק תמיד שמחה לסוע! אבל איזה כיף שחידשת לי עוד:)
חידשתי? איזה כיף לי. מאחלת שתסעי בקרוב.
איזה כייף לך! זמן איכות זוגי וגם עם חברה!
תודה על ההמלצה על הספר שאותו אני לא מכירה.
זה באמת היה משובח ומאד נחוץ! תמיד שמחה להמליץ על ספרים.
ריבי אני מקנאה בו שיצא לו לטייל איתך ככה ואפילו יותר בה… ותמיד כייף לקרוא אותך מקווה שנמצא בקרוב מאוד זמן לדרינק עם גג או בלי גג (-;
עכשיו אני סקרנית למה את מקנאה בה…. יש לנו מלא על מה לדבר כשתחזרי. איזה דרינק להכין לך?
כל כך אוהבת את ההמלצות שלך ואת הראייה שלך על העולם. וגם אני החלטתי השנה להצטרף למגדלור לנסיעות שלו לחו”ל. איזה כיף לנו. ניו יורק יפה מהעיניים שלך. תודה על הפוסט הזה
זאת ללא ספק היתה בשבילי חוויה מתקנת ועשתה לי חשק לעוד. תודה על המחמאות.
תודה! דקה לפני הפעם ה__?! ותמיד עונג לקרוא מישהו אחר וחוויות מעיניים אחרות. חשפת עוד פן של מנהטן אהובתי.
אני די בטוחה שלכל אחד יש את המנהטן שלו והיא קצת אחרת בכל פעם שהוא פוגש אותה. תודה עינת!
איזה כיף לקרוא על הטיול שלך. אפשר היה לעצום לרגע את העיניים ולדמיין שאנחנו שם איתך.
תודה מיכלי! בקרוב אצלך!
ריבי, מזמן לא נהנתי כך מקריאת פוסט! מתחשק לי לעלות עכשיו על מטוס לניו יורק. שומרת לי את ההמלצות שלך. בטוחה שאשתמש בחלק מהן.
ויקי זה ממש מרגש לשמוע. במיוחד אחרי ההתעללות שעברה על הפוסט הזה….תודה!
איזה פוסט מקסים ריבי וערוך נהדר עם כותרות מעניינות שמושכות לקריאת הפסקאות.
כמה כייף לטייל ככה בשניים ולגוון עם מפגש של חברות. בתור אחת שאף פעם לא היתה בניו יורק להיות שם פעם חמישית זה בהחלט הספק מרשים.
הפעם הראשונה היתה ב2003 ככה שזה על פני תקופה די מכובדת….. מאחלת לך להגיע-זאת עיר מיוחדת. תודה על התגובה!
ריבי ריבי! איזה פוסט מקסים. כ”כ אהבתי את הכותרות, שחילקו לי את החוויה לזמן, מקום, ייחוד. עשית לי חשק לניו יורק, הייתי בה כשהייתי ממש צעירה בזמן שאחותי גרה בבוסטון. הלוואי ואצליח להגיע אליה בעשור הקרוב. והמבנה עם המדרגות – וואו. נראה לי שהייתי עושה שם כיף חיים. אגגב השם שלו, הפירוש זה לא כלי דם? כי זה לגמרי נראה כמו הסתעפות של כלי דם.
עופריקי מרגשת אחת! המבנה הזה כל אחד יש לו אסוציאציות משלו עליו. vessel זה פשוט כלי חלול וכלי דם באנגלית זה באמ שת blood vessel.
אני שמחה שעשיתי לך חשק ובטוחה שתגיעי אליה. מצחיק שגם אני הגעתי אליה פעם ראשונה כשאחותי גרה בבוסטון.
פוסטי טיולים בד”כ לא מדברים אלי. אבל זה לא פוסט טיול, זה פוסט את! וכל כך התענגתי עליו, על המשהו-ים, על זה שיכולתי לשמוע אותך מספרת אותו. ניו יורק היא לא יעד טיולי מבחינתי, כמו שאר החו”לים (אם כי זה החו”ל היחיד שהייתי בו, ועוד פעמיים…) ולמרות זאת הרגשתי שכמעט ליוויתי אותך שם (:
בגלל שזה לא פוסט טיול היתה לי התלבטות אם בכלל לכתוב אותו… כאילו מה? מי יקרא? אני שמחה שהוא משקף אותי אם כי אני לא חודעת מה עשיתי פה שכל כך הרבה אנשים הגיבן בדיוק לנקודה הזאת.
משמח מאד כמובן. למה חו”לים לא מדברים אלייך? אף אחד???
אהבתי את ניו יורק שלך, המלאת טבע, אורבניות וספוטים כיפיים, וגם את ההתלבטות אם להצטרף. איך היה עם האיש שלך שם? תסעי שוב?
תודה רבה טלי. היה כיף עם האיש שלי. הקונספט של גם ביחד וגם לחוד התגלה כמוצלח. אני מקווה שתמיד נטייל-לוגיסטית זה לא פשוט להצטרף אבל מקווה שיהיו לנו עוד הזדמנויות. הוא טס למקומות שווים-עכשיו ביפן 🙂
זוכרת שלפני שנסעתי לניו יורק קראתי בבלוג שלך רשמים מביקור קודם שלך בעיר. היה אז סתיו וזכיתי לראות מראות יפים של שלכת וכעת, אני רואה את פריחת הדובדבן אצלך, כשבבית דולק המזגן… זמן עף וטוב שמיסגרת לך ארבעה או חמישה ימים לטוס רחוק, לעיר שגם בפעם העשיית יהיה מה לעשות ולראות.
תודה על תמונת המדרגות – רק עכשיו נפל לי האסימון שכל המבנה כולו הוא מדרגות… שאין שם כלום חוץ ממדרגות והמעברים ביניהם. מוזר.
זמן אכן עף. קראתי את הרשימה על הביקור שלך בניו יורק זוכרת שהיא היתה מלאה בגרפיטי ואמנות רחוב. וכן המבנה של ה vessel הוא 2500 מדרגות שאינן מובילות לשום מקום.
מעלה הרבה הרהורים פילוסופיים ועיצוביים. תודה על התגובה אילנה!
ואני רק מתחרטת שלא ביקשתי המלצות לפני שנסעתי, בערך (או בדיוק?) באותו הזמן. כי לא ידעתי על הvessel! מרגישה צורך לנסוע שוב, לא רק בגלל זה 🙂
אולי כבר כתבו לך – אבל בתל אביב יש גם יש roof top bars. וזה אכן מגניב ומלא כמו שאת מתארת.
פתאום אני נזכרת – נדמה לי שגם בפעם הקודמת נסענו שתינו באותו הזמן לניו יורק 🙂 🙂
כשחזרתי ראיתי שגם את היית… סביר שהיינו שם יחד לפחות בחלק מהימים. צ’מעי-אם אפשר כל תרוץ מתקבל כדי להגיע לניו יורק 😉
טוב לדעת שיש ברים כאלה גם בתל אביב-לא ידעתי, נחפש ובהזדמנות הראשונה שתצוץ נבדוק את הענין.ובקיצור-אנחנו צריכות פשוט לדבר.
ריבי יקרה, איזה המלצות נפלאות. כמה בא לי לסע. שומרת לי בכיס לכש…(: ותערוכה של מוריס סנדק? אני גם מקנאה במי שיהיה שם. אחד המאיירים האהובים עליי.
אני שותפה לקנאתך לגבי התערוכה של מוריס סנדק.
הנה הצצה
https://www.themorgan.org/exhibitions/sendak
תודה על התגובה דפנה.
ריבי יקרתי, סוף סוף הגעתי לבלוג הנפלא שלך. איזה מקבץ נפלא ארגנת פה ואין כמו חברות בעיר זרה לפגישת ״מחזור״. הצלחתי לטעום גם מה-vessel אבל התור שהיה כשאני הייתי היה לא אנושי אז נשברתי – לא כמוך. האמת שיותר התעכבתי ב- High line על כוס קפה וסנדוויץ ופסלים נפלאים. את הוורוד טעמתי בלונג איילנד והספקתי לווילאמסבורג שעוד אלקט תמונות עבורו בפוסט המשך מתישהו. הוספת לי עוד ספר לערימה שליד המיטה. חג שמח יקרתי
יש באמת משהו מקסים במיוחד בלפגוש חברות בעיר זרה. זאת אפשרות לראות את העיר מעוד זוית שהיא גם שונה וגם משותפת, חבל שלא יצא לנו להפגש פיזית.
שמחה מאד שנהנית לקרוא על הימים שלי בניו יורק.