אוטוטו היא פה,תש”פ. תשע”ט נוזלת לה לאט החוצה. מה ישאר במסננת הענקית אחרי שכל המרק שהיתה השנה הזאת יסיים לטפטף את עצמו? איזה אוצרות ישארו מונחים שם-כאלה שמבקשים להשאר, להזכר, לא להעלם דרך החורים. אוצרות שארצה לאסוף, לשמור לתמיד בקפסולת זמן ומתי שיתחשק לי לפתוח ולהסתכל-להזכר ברגעי צחוק, במעמדים שבהם הלב שלי גאה מגאווה. אולי גם אזיל דמעה.
אמא של…
תוכניתנית הבית, זאת שידועה לקוראים הותיקים כבלרינה הגדולה השתחררה מהצבא. אל יקל הדבר בעינכם-היא בילתה במדים 6 שנים. פי 3 מהשרות הממוצע. זה היה רגע שחיכו לו מאד. השנה היא גם הספיקה לטייל, למצוא עבודה ולצאת מהבית. חוץ מזה היא גם סיימה תואר שני. הרבה רגעים משמעותיים בשבילה כאישה ובשבילי כאמא שלה. לראות את ההישגים שלה ולשמוח כל כך. לשמוח שלא קלקלתי, שהיו רגעים משמעותיים ששאלו אותי לדעתי (והחליטו לבד), שספרו לי ושתפו אותי, שהיא אמנם לא גרה בבית יותר אבל היא תמיד גרה אצלי בלב.
פעמיים השנה גבהנו בכמה סנטימטרים טובים בזכות חיילת הבית (זאת שהיתה פעם הבלרינה הצעירה). פעם אחת בערב משפחות שארגנה היחידה שלה שבה הומטרו עליה מחמאות בשל תפקודה ועלינו בשל חלקינו בגידולה. בפעם השניה כשעוטרה כחיילת מצטיינת. מרגש ומרחיב לב שאחרים רואים את כל מה שאנחנו יודעים שיש בה.
באתי לעבוד
תהה שנת עבודה טובה…זה המשפט הראשון שקפץ לי לראש בתחילת השנה ולא מצאתי משפט אחר לראשי התיבות תשע”ט ובחיי שחיפשתי. זה היה קצת מעפן בעיניי-איזו מן שנה זאת שנה של עבודה טובה? יש בכלל דבר כזה? מסתבר שכן. זאת היתה שנה שבה עבדתי על עצמי. חזק. עבדתי על אמונות מגבילות, על פחדים, על לשחרר אנשים מרעילים. הרבה מילים שדיברתי כתבתי מחקתי. יומן אמנות אחד שמקבל הכל. אז כן. יש עבודה טובה. כזאת שהיא מלוכלכת אבל יצאתי ממנה הרבה יותר נקיה.
שנינו יחד…
הצלחנו לצאת לחופשה רק שנינו. 24 שעות לפני הטיסה כמעט ולא נסעתי. בסוף זה קרה בזכות תמיכה מכל הכיוונים וזכינו לבלות חופשה ניו יורקית נהדרת. אפשר לקרוא עליה פה.
משהו אחר
לכל אחד ישנם רגעים בהם הוא פורץ ולו לרגע את הגבולות של עצמו. מעיז, הולך בשביל חדש, אומר בקול מילים שפעם היו נתקעות בגרונו….
אני עניתי על השאלון של עידית אייזנר. אני שמחה להיות חלק מחבורה גדולה ומשובחת של נשים שלקחו את האתגר וענו על 10 השאלות החכמות מיוחדות ונהדרות שעידית חיברה. זה לקח הרבה זמן והיו לי שם רגעים לא פשוטים אבל אני שמחה מאד על מה שהשאלון הזה גילה לי על עצמי ועל נשים אחרות שאת חלקן לשמחתי אני מכירה גם בחיים הלא וירטואליים.
ממש לפני שבוע השתתפתי בארוע “בתים פתוחים של אמני רחובות”. אני? אז זהו שהשתקתי את הקול הזה שטוב בלפקפק בי. אחרי שכל הפרטים היו ברורים כתבתי לעצמי תוכנית קטנה שמטרתה לדאוג לכך שזה יהיה כמו שאני רוצה-שאנשים יבואו. ויקנו. הכנתי מלאי, הסתובבתי ותליתי פוסטרים, חילקתי בורשורים שלחתי הזמנות אישיות, כל מה שכתבתי שכדאי לעשות.
הצליח לי. היו בטח דברים שלא תלויים בי אבל אני יודעת שאני עשיתי הפעם דברים שלא עשיתי בארועים דומים בעבר . זה משמח אותי. אנשים באו התבוננו, שאלו שאלות וספרו על עצמם וקנו. האדוות של זה עדיין ממשיכות גם לשבוע הזה.
בסוף מעגל
בערב ראש השנה שעברה אירחתי את המשפחה שלי לארוחת החג. פעם ראשונה. מקווה שממש לא אחרונה. היו שני דברים שרציתי-אחד שיהיה שולחן יפה ומעוצב והשני לפתור אחד ולתמיד את עניין הברכות שלטעמי היה מסורבל ולא מאורגן. אני שמחה ששניהם עלו בידי. אני עוד יותר שמחה שעניין הברכות תפס וגם השנה יחזרו עליו. מכיון שדברים טובים צריך להפיץ אז הנה איך עושים את זה:
מכל הברכות יוצרים בעצם סוג של מנה ראשונה-מסדרים לכל אחד על הצלחת את כל הדברים-את חלקם כדאי מראש להניח בתוך כפית או מנג’ט קרטון. רואים את התמונה? יש שם תמר, סלק, גזר (צלוי בשמן זית וסילאן), תפוח בדבש, גרגרי רימון, גבעול של בצל ירוק (או כרישה), קוביית דלעת (שבושלה במי סוכר-זה בעצם קינוח טורקי מעולה), לוביה (השעועית הלבנה) וקובייה של סלמון מבושל.
חלקכם אולי נוחרים בבוז אבל יש כאן בטוח כמה שעכשיו נדלקה להם הנורה מעל הראש והם חושבים שזה גאוני. לאלה וגם לאלה-שנה טובה ומצוינת! הלוואי שתהיה לנו שנה מלאה בטוב, בארועים שנרצה לזכור, במחשבות חדשות שיתפתחו, ביצירתיות, אנשים חדשים שנכיר והרבה אהבה.
אשמח שתכתבו לי איך היתה תשע”ט שלכם.
שנה טובה.
מקסים ומעורר מחשבה. הולכת לסנן את המרק מהשנה שלי ולראות מה נשאר.
שתהיה שנה נהדרת, שתשאיר הרבה אוצרות אחריה.
בטוחה שישארו אוצרות נהדרים! שכולנו נבשל מרק חדש ושווה. שנה טובה סיגל!
נשמע שהייתה לך שנה מעולה ומאחלת לך שהשנה תפרצי עוד גבולות.
השנה שלי הייתה מטלטלת ומעצימה.לא האמנתי שאעמוד במשימה אבל צלחתי ועכשיו מוכנה לטרוף את החיים.
שנה טובה ומלאת אתגרים.נשיקות
מי אם לא את תעמוד במשימה?
מאחלת שנה צבעונית נפלאה שבה תעופי רחוק וגבוה. מאחלת לנו להפגש. נשיקות בחזרה.
איזה סיכום נהדר ריבי, עשית לי חשק להכין לי גם אחד כזה. שתהיה שנה נהדרת יקירה 😘
הכי כיף שעשיתי לך חשק! שנה נהדרת ויקי אהובה.
איזה פוסט משובב לב. את כותבת כל כך יפה. היה תענוג לעבור איתך כאן את השנה הזאת ולטייל בכל מה שהיה בה. ממש יכולתי לראות את זה בעיניים. שתהיה שנת שת”פ (כך אני קוראת לה) נהדרת
תמיד כשאני כותבת פוסטים כאלה יש קול קטן ומעצבן בתוכי ששואל ” באמת? את חושבת שיקראו את זה? למה?” אני לוחצת על “פרסם” בדפיקות לב
והרבה פעמים התגובות כל כך מרגשות וטובות. אבל זה כל פעם מפתיע מחדש ומרגש. תודה שריגשת אותי. שנת שת”פ מצויינת. אולי אפילו יצא לנו איזה שת”פ.
שתהיה לך שנה טובה ופוריה
תודה רבה נורית. שנה טובה ומתוקה לך ולאהובייך.
יקרה, אמך אהבתי את הסיכום שנוגע בכל הרבדים בחיים.
יכולה להגיד גם שהשנה איתגרתי את עצמי, יצאתי מאזור הנוחות וזרעתי זרעים. ואני מקווה שבשנה הנכנסת הם ינבטו ויצמחו.
שתהיה לנו שנה נהדרת ❤
יקירה מאחלת שיצמחו ויפרחו כל אחד בקצב שלו. שתהיה שנה מעולה וקסומה.
ברור שאני מתחילה מהסוף, וברור שזה גאוני!
מסוג “איך לא חשבו על זה קודם”.
והבתים הפתוחים? – איזה כיף לקרוא!
שתחל שנה וברכותיה, חידושיה והפתעותיה
שאני אחדש לך? כבר דרך ראויה ונהדרת לפתוח שנה. שנה טובה ומופלאה רחל יקרה, לך ולאהובייך.
קפסולה משובחת 😁
שנה טובה!
גם אני חושבת ככה…
שנה טובה מנו!
איזו שנה ריבי. חתיכת הספקים וגאוות. ואיך את כותבת על הכל כל כך יפה. מאחלת לך שנה עם בחירות טובות ונרבה רגעי אושר. נשיקות 😘
מי אמר שמפסיקים לגבוה אחרי שמתבגרים??? כרגע גבהתי מרוב מחמאות. שנה נפלאה לך ולכם ונשיקות בחזרה. ושניפגש. לא רק וירטואלית.
פוסט יפהפה. נשארו כל כך הרבה דברים משמעותיים ומרגשים אחרי הסינון. מי ייתן וגם בסופה של שנה זו יהיו לא פחות, ואפילו יותר זכרונות משובחים כאלה.
בנתיים רק שמנו את המרק על האש. מקווה שיצא לי מרק משובח לשנה הזאת. שנה נהדרת סיס.
יופי של פוסט. עוקבת אחרייך ואחרי מתיחת הגבולות שלך. מאחלת לך שנה של המשך אומץ ועשייה. השנה שלי היתה מורכבת וטובה.
מתיחת גבולות. נכון. כל פעם קצת. אומרת אמן עלהאיחולים שלך ומאחלת שנה פשוטה ופלאית.
כמה יפה כתבת, נראה שהיתה לך שנה מעולה, נחת מהבלרינות, גדולה כקטנה, ונחת מעצמך ומהעשייה.
מאחלת שכך תהיה גם השנה שמתחילה
.
בעניין הברכות לחג, אם אפשר, יש לי בקשה קטנה: אנא, אל תשתמשי בכפיות פלסטיק חד פעמיות
תודה רבה חנציוק! הברכות לחג שוכללו וכפיות הפלסטיק אינן עוד. (גם כשהיו בשימוש נשטפו והושמו במיחזור)
אני כל כך אוהבת אותך, לפני, אחרי, תוך כדי. יש לך רבדים עמוקים של יכולות, שכל, תוכנות, הכלה, ידע, אנושיות. את מלאה כרימון בסיפורים, ביצירתיות ובמבט ממך והלאה, אל האחר. הרגשתי גאווה לקרא אותך, אהבתי לקרא את הפרגון המשפחתי, משפחה לתפארת. שמחתי על השינויים, על ניצני ההוויות החדשות ועל האומץ. על הכנפיים וכמובן הסייפא – היצירתיות שלך בשולחן החג. אמן ויתגשמו כל משאלות ליבך אוהבת אותך מאוד.
גם פה השארת אותי ללא מילים. משהו בי מתכווץ ומצטמק כשאומרים עלי דברים כאלה, משהו בפנים אומר ” זה לא באמת”…
אני מאחלת לעצמי שבכל פעם שיגידו לי מילים מעצימות כאלה יהיה לי על הפנים החיוך של החיילת שלי שעמדה בטקס המצטיינים ואור יקרות זרח ממנה כששמעה את דברי השבח עליה.